<h1>ספר החינוך מצוה ק"ג</h1>
<h2>דף לט:</h2>
שנצטוו הכהנים להקטיר קטורת סמים פעמים בכל יום על מזבח הזהב, שנאמר [שמות ל'] והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבוקר בבוקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה. ובכל שנה ושנה מצוה עליהם לעשות ממנה כדי להקטיר בה כמו שאמרנו. ועשייתה והמצוה שנעשית בה בכל יום נחשב למצוה אחת לפי שסוף מצות עשייתה אינה אלא להקטיר בה, אף על פי ששני כתובים של מצוה מצאנו בין העשייה וההקטרה שנאמר בסדר כי תשא [שם] קח לך סמים וגומר על עשייתה, וכאן כתוב והקטיר עליו אהרן וגומר, אף על פי כן ראיתי למחשבי המצות שחושבין הכל מצוה אחת, אין בזה מחלוקת ביניהם כלל, אבל יחלוקו בה בעניין אחר, כי הרמב"ם זכרונו לברכה ימנה קטורת של שחרית ושל ערבית מצוה אחת, והרמב"ן זכרונו לברכה כתב שהם נמנות שתים, וראיותיו בספרו. משרשי מצוה זו גם כן להגדיל כבוד הבית ולהיות מעלתו ומוראו על פני כל אדם, ואי אפשר להגדיל דבר בלב בני אדם ומחשבתו רק בדברים שהוא חושב אותם לגדולה וימצא בהם תענוג ושמחה, וידוע כי עניין הריח הטוב הוא דבר שנפש אדם נהנית בו ומתאוה אליו ומושך הלב הרבה, וריח הקטרת היה הטוב שאיפשר ליעשות על ידי אדם, עד שאמרו זכרונם לברכה בפרק אמר להם הממונה [יומא ל"ט ע"ב, תמיד ל' ע"ב] כי מריחו היו מריחין בו בשעת הקטרת ומיריחו עד ירושלם. מדיני המצוה מה שאמרו בבריתא בכריתות [ו' ע"ב] שפיטום הקטרת היתה י"א סממנין, ארבעה מהן מפורשין בתורה והשבעה קבלה. ומה שאמרו שהקטרת נעשית בין על ידי כהן גדול או הדיוט, ואמרו שאם לא הקטיר בבקר מקטיר בין הערבים כל השיעור של יום אחד שהוא משקל מאה דינרין, ומשקל הדינר ידוע. ובכל יום היה מקטיר חציין בבקר וחציין בערב אחר תמיד של בין הערבים קודם הטבת הנירות כולן אחר הטבת חמש פתילות מהן, כי לא היה מדליקן רצופין. וכך היו עושין עניין זה, כהן שזכה להקטיר הקטרת נוטל כלי מלא קטורת גדוש ונוני שמו, ופורשין כל העם מן ההיכל ומבין האולם ולמזבח, שנאמר [ויקרא ט"ז] וכל אדם לא יהיה באהל מועד וגומר, ומקטיר כדרך שמפורש שם בגמרא שמשליך הקטרת בנחת על הגחלים אשר (במחתת) [במזבח] הזהב ומשתחוה ויוצא. ויתר פרטיה וכיצד היא נעשית, ומה שהיו אומרין בשחיקת הסממנין היטב הדק הדק היטב, לפי שאמרו רבותינו זכרונם לברכה [כריתות ו' ע"ב] כי הקול יפה לסממנין בעוד ששוחקין אותם, הכל בכריתות ובתמיד [ל"ב ע"ב ול"ג ע"א]. ונוהגת בזמן הבית בזכרי כהונה, והמקטיר כדינו קיים עשה זה.
